|
|
שכניםהחיים בבית משותף ותיקים בארץ כימיה של המדינה. הנקודות החיוביות והשליליות ביחסים בין שכנים מוכרות לכולנו ואפילו בגיל הרך ילדים כבר מכירים את נושא יחסי השכנות של החתולה הכושית והתרנגולת השמנה של "דירה להשכיר".
בית משותף מורכב מהדירות והנלווים אליהן ומהרכוש המשותף שנועד לשמש את כלל דיירי הבניין. מבחינת החוק כל בעל דירה חייב להיות שותף לנשיאה בהוצאות האחזקה והניהול של הרכוש המשותף, כאשר לרוב מדובר בהוצאות למטרות תפעול שותף של הבניין כדוגמת נקיון או תחזוקת גינה והוצאות תקופתיות כגון תיקון נזקי בלאי . מידת השתתפותו של כל בעל דירה יכולה להיות על בסיס חלקו ברכוש המשותף שנקבע על ידי שטחה היחסי של דירתו ביחס לכלל שטח הדירות בבניין או בהתאם למה שנקבע בתקנון הבניין - בבתים רבים התשלומים מחולקים שווה בשווה מטעמי נוחות, אם זאת במידה ודייר דורש לשלם בהתאם לחוק - בקשתו צריכה להתקבל. ועד הבית מהווה את נציגות הבית ומיופה כוחם של דיירי הבניין, אחראי על ניהולו התקין של הרכוש המשותף, כמו גם לייצג את שאר הדיירים אל מול גורמים חיצוניים הקשורים לאחזקת הבית. בסמכותו של ועד הבית להחליט בנושאים הקשורים לניהול השוטף כדוגמת התקנת שילוט, החלפת תאורה וכיו"ב. התשלום ל"מיסי הוועד" נקבע באסיפה הכללית. אסיפה זו היא כינוס של דיירי הבניין שנקבעה בהתראה מוקדמת, בה נקבעות החלטות לגבי הבניין. אסיפה אמורה להתקיים מדי שנה כאשר ההחלטות מתחלקות לכאלו שהינן בעלות השפעה מהותית ולעניינים שוטפים. ההחלטות המהותיות, למשל העברת ניהול הבית למתחזק חיצוני נזקקות לרוב מיוחד. ההחלטות הניהוליות מתקבלות על בסיס רוב רגיל . חשוב לציין שאי הגעה לאסיפה כללית לאחר קבלת הודעה על קיומה משמעה הסכמה להחלטותיה. תשלומי המיסים נקבעים בהתאם להוצאות הבניין והתשלום למיסי הוועד הוא חובה על פי חוק. ועד בית ניתן להחליף בכל אסיפה כללית מדי שנה, אך ניתן גם לזמן אסיפה מיוחדת ולהעמיד בה את ההצעה להחליף את הועד. חשוב לציין כי זכויות ההצבעה באסיפה הכללית מתייחסות לבעל הדירה בבניין ולא לשוכר דירה אלא אם כן קיבל לכך ייפוי כוח מטעם בעל הדירה. מלבד חובותיו לוועד רשאי דייר גם לדרוש. למשל: דייר יכול לדרוש מהועד לבצע תיקון ברכוש משותף שאם לא יבוצע, יוביל הדבר לפגיעה בדירתו הוא, או ירידה בערכה . יחסי שכנות טובים חיוניים לשמירה על איכות החיים בבית משותף. בדרך כלל סכסוכי שכנים נפתרים בצורה בלתי רשמית בין הדיירים עצמם וכהסכמה בלתי פורמלית לגבי מה מותר ואסור. עם זאת, קיימים נהלים ותקנות המתייחסים בצורה ברורה יותר לקוי גבול מסויימים. נכון שאיש בביתו כראות עינו יעשה, אך במידה ומעשיו עלולים לפגוע בזכותו של שכנו, הוא מוגבל. לדוגמא: דייר המעוניין לבצע תיקונים בביתו שעלולים לפגוע או להוריד מערכה של דירה אחרת בבניין אינו רשאי לבצעם מבלי שקיבל את הסכמת הדייר האחר, במקביל לכך, דייר רשאי לדרוש משכנו לבצע תיקון בדירתו, במידה ואי ביצועו יפגע בדירתו של הדייר הראשון. למשל נזילה באמבטיה שעלולה לפגוע בדירתו של הדייר בקומה מתחת. הפרעות רעש של שכנים נוטים להוות בעיה נפוצה גם הן, רק למען סבר אוזניים - החוק מציין כי אסור לאדם להקים רעש בין 2-4 אחה"צ ובין 11 בערב עד 7 בבוקר המחרת. בערב יום מנוחה מותר להרעיש עד חצות. ההגבלות על רעש הנובע משיפוצים חמורות אף יותר וחלות החל מהשעה 20:00. ציוד חפירה או בנייה היוצר רעש בלתי סביר אסור להפעלה בין השעות 19.00 ל-07.00 למחרת ובין השעות 17:00 בערבי ימי מנוחה ל-7:00 למחרת יום המנוחה אלא אם כן הפעלתו חיונית למניעת סכנה, בריאותית או בטיחותית. כמובן שאם מדובר בארוע חד פעמי כדוגמת מסיבה - הפתרון הטוב יותר הוא לעדכן ולבקש את הסכמת השכנים ( אולי גם להזמין ). במקרים קיצוניים יותר ניתן להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום. להרחבה ומידע נוסף בנושא הדיור המשותף מומלץ להיוועץ באגודה לתרבות הדיור שזהו תחום התמחותה.
. |